יותר מרק חיה: איך מסבירים את הקשר המיוחד בין אדם לכלב?

איך אפשר להסביר במילים את עוצמת הקשר בין אדם לכלב? זו משימה מאתגרת להסביר לאנשים שמעולם לא גידלו בעלי חיים את כמויות האהבה שמקבלים ונותנים. איך תסבירו שהכלב שלכם הוא לא "רק כלב"?

יכול להיות שהגעתם לכאן כי אתם אוהבים את בעל החיים שלכם כאילו היה בן משפחה. ייתכן שעברתם איתו תקופה מאתגרת ואתם מחפשים דרך נוספת לטפל בו. כשהכלב שלי, רוקו, חלה בסרטן, התקשיתי להסביר עד כמה אני אוהבת אותו ורוצה לעזור לו. חיפשתי כל דרך לשיפור איכות חייו, כי עבורי הוא היה עולם ומלואו: הוא תיווך ביני לבין העולם, הקל על בדידותי ונתן לי אומץ וביטחון במשך 11.5 שנים.

מי אימץ את מי? הרהורים על הקשר בין אדם לכלב

אימצתי את רוקו בגיל 26, אחרי שנים של נדודים בעולם. חיפשתי עוגן שישאיר אותי כאן ויעזור לי להתחיל ללמוד. הלכתי לעמותת "תנו לחיות לחיות" כדי לקחת כלב אחר, אבל רוקו קפץ בייאוש על סורגי הכלוב עד שהוצאתי אותו – והתאהבתי. למרות שגידלתי כלבה בילדותי, הרגשתי שהקשר ביננו במקרה הזה שונה לגמרי; הוא הפך מהר מאוד לחברי הטוב ביותר.

אהבה לכלבים כשם קוד לשפיות בתקופת הלימודים

בשנת הלימודים הראשונה שלי בעיצוב טקסטיל, הבנתי שלא בחרתי נכון. חסרה לי התשוקה למקצוע, אבל לא היה לי האומץ לעזוב. כדי לשרוד, הבטחתי לעצמי שרוקו יהיה "שם הקוד לשפיות" שלי. חזרתי הביתה בכל יום בחמש בערב כדי לקחת אותו לגינת הכלבים בגבעתיים.

סביב הכלבים צמחו חיי חברה חדשים ונהדרים שקראנו להם "מפגש הכלבים". אלו היו ימים תמימים של החלפת דיסקים עם פרקים של "אבודים" וחוויות מגידול הכלבים. שם הבנתי שאהבה לכלבים מחברת בין אנשים בצורה הכי טהורה שיש.

חבר להרפתקאות ונדודים

כשסיימתי את הלימודים, עברתי לגור בקיבוץ פרוד בצפון. כולם חשבו שאני אמיצה לעבור לבד, אבל אני ידעתי שרוקו איתי בסירה הזו. הוא נתן לי את הביטחון לצאת לטבע, לטייל בגבעות וגם להתמודד לפעמים עם סכנות כמו חזירי בר ושוורים עצבניים.

היינו בלתי נפרדים. דאגתי לפתרונות יצירתיים כדי שילווה אותי לכל מקום, כולל גרביים מיוחדות כדי שלא ילכלך שטיחים של חברים. הסביבה העבירה ביקורת על כך שהוא בראש סדר העדיפויות שלי, אבל זה לא שינה לי. כשרוקו הרגיש טוב, אני הרגשתי טוב.

שני קלסטרופוביים באוטו אחד

פעם בשבועיים נסענו לבקר את המשפחה בגבעתיים. אני שונאת לנהוג וסובלת מקלסטרופוביה באוטו, וגם רוקו לא חיבב נסיעות. אבל יחד, זו הייתה משימה שאפשר לצלוח. עצרנו תמיד ביוקנעם לארטיק רמזור משותף (ביס לי, ביס לו) והמשכנו הלאה. כשהגענו, הוא קיבל פינוקים מאמא שלי והרגיש, בדיוק כמוני, שהוא חזר הביתה לסבתא.

זמן איכות בים 

כשגרנו בתל אביב, הים הפך לאהבה השנייה שלנו. בכל שבת בבוקר הקמנו צילייה בשעות המוקדמות והנעימות. זה היה זמן האיכות שלנו יחד, לפני שהחוף הפך צפוף וחם.

אני יכולה לכתוב עוד אינספור חוויות על החיים לצד רוקו. הוא היה חלק בלתי נפרד ממני. לקשרים שאנו יוצרים עם בעלי החיים שלנו אין תחליף. לכן, אם בעל החיים שלכם חולה, או אם אתם זקוקים לייעוץ, עזרה או אוזן קשבת שמבינה לעומק את הקשר בין אדם לכלב – אני כאן בשבילכם.

מוזמנים ליצור איתי קשר ב-058-4166213 או להשאיר פרטים בטופס למטה. רוצים לקרוא עוד על המסע שלי ושל רוקו? לחצו כאן.